רישיקש 30.8-7.9.2019


העיר רישיקש, שהתפרסמה כמקום שבו פגשו חברי הביטלס את המהרישי, ממוקמת צפון מזרחית לדלהי וצפונית להרידוואר, בדיוק במקום המפגש של נהר הגנגס ונהר Chandrabhaga. רישיקש נחשבת למרכז רוחני ולאחד המקומות הקדושים ביותר לדת ההינדו, ולכן מגיעים אליה מיליוני תיירים הודים מדי שנה כדי לטהר את עצמם מחטאיהם על ידי טבילה במימי הגנגס הקדושים. שני הגשרים, החוצים את הגנגס, הם ראם ג'ולה ולק'שמן ג'ולה והם משמשים כנקודות ההתמצאות העיקריות ברישיקש.

לרישיקש הגענו לאחר כ- 12 שעות נסיעה מאמריצר. הורדנו את הציוד שלנו במלון שהזמנו בדרך וקיבלנו את החדר. לאחר שהבנו שהריח הכבד בחדר הוא כתוצאה מהריסוס לטרמיטים שעשו בחדר באותו הבוקר, הוצאנו את עצמנו והציוד מהחדר וחיפשנו מקום אחר. צוות המלון הסיע אותנו למלון אחר הממוקם ממש על גשר לק'שמן ג'ולה.

את רישיקש פחות חווינו ופחות הרגשנו משום ש- 4 מאיתנו היינו חולים ממש, חום, כאב גרון ושבוע שלם שהיינו סגורים בחדר עם מזגן שבחוץ חום מטורף ו- 80% לחות. לא כיף.

עם זאת, הצלחנו מדי פעם לצאת, לשבת על החול ולטבול במי הגנגס, לברך ולשים מחרוזת פרחים על הגנגס, להכנס למקדש ולצפות בטקס הפוג'ה. טקס ה"פוג'ה" מתקיים בכל ערב החל מהשעה 18:00. מדובר בטקס (פולחן) הנערך על ידי מאמיני דת ההינדואיזם. בסיום הטקס מברכים את המשתתפים וקושרים ליד חוט אדום למזל טוב.

גשר הל'קשמן ג'ולה הוא חוויה בפני עצמה – גשר רעוע, שבו הולכים אלפי אנשים מדי יום, הכניסה לגשר היא צוואר בקבוק שלצד השביל קופים רבים המחפשים מזון. ההליכה בגשר די מרתיעה, הגשר מתנדנד והקופים היושבים על הגשר מאיימים בחטיפת מזון מהידיים שלנו. ויתרנו על תפוזים, בננות וחמקנו מקוף שכעס משום שצילמתי אותו עם פלאש...

רישיקש יקרה, היית עיר מעבר שבה סבלנו ממחלה די מעצבנת, ההרגשה של שהות 24/7 עם המשפחה היתה בולטת במיוחד, צוות המלון היה די קר ושונים מכל מקום אחר, היו מס' חוויות טובות, אך היו לי כבר חוויות יותר טובות מהעיר בעבר.

תהינו האם כדאי לטוס לרג'סאטן אך ויתרנו בגלל החום. מאחר והיינו זקוקים לאוויר טוב, לאווירה רגועה יותר ולאנשי הכפר נסענו לקאסר דווי.