ג'יבי ועמק טירטאן 4-10.8.2019


ג'יבי  הוא כפר קטן שנמצא בתחילתו של עמק קינור במדינת הימצ'אל פראדש.

לג'יבי הגענו לאחר נסיעה של 3 שעות מקסול. הגענו ישירות לגסט האוס שבנוי מ- 4 חדרים. הילדים התמקמו ישר וסידרו לעצמם את קומת הגלריה כחדר הפרטי שלהם.

לאחר שהתמקמנו חיפשנו לאכול את ארוחת הצהריים שלנו, ומיד הבנו שיש מסעדה אחת או שתיים ששם אפשר לאכול.

ביום למחרת יצאנו למפלים של הכפר, שמענו שהמפלים זה קסם של מקום.

בדרך עצרנו לאכול ארוחת בוקר, מצאנו את עצמנו בדאבה נטושה שמגישים שם לחם, חמאה וחביתה שמלאה בפפריקה מתוקה. בלית ברירה אכלנו שם והמשכנו הלאה.

בתחילתו של המפל עברנו דרך גשרים קטנים שממוקמים מעל לנחלים מהממים. הדרך עד המפל היתה משגעת. כשהגענו למפל הילדים ישר החליפו לבגדי ים ונכנסו למים (הקפואים).

המפלים היתה החוויה הטובה ביותר שחווינו בג'יבהי. האמת שלא ממש נתנו צ'אנס למקום וכתוצאה מכך גם לא התחברנו למקום. חיפשנו מקום אחר להעביר את הימים הבאים ושמענו על עמק טריטאן, כשעה נסיעה מג'יבהי.

לאחר 4 ימים בג'יבהי הגענו לעמק טירטאן. עמק טירטאן הוא אחד מהכפרים בהימלאיה הממוקמים בהימצ'אל פרדש. העמק עדיין שמור ואינו מכיל תיירים רבים ומציע סביבה מושלמת לחופשה שלווה ושקטה.

הדבר היפה בעמק הוא שאינו מוכתר כחלק מ"שביל החומוס", ולכן לא מגיעים אליו ישראלים. הכפר נשאר בתולי, עם אוכל מקומי בלבד, ורצון לשמור עליו ככזה.

הגענו למלון סביב הצהריים והופתענו לגלות כי זהו אזור שלם, מגודר וסגור בשער שממנו ההליכה למלון הנה בשביל יפהפה שמימין ירוק ומשמאל הנהר. לטובת אורחי המלון ישנן בריכות קטנות ממי הנהר שמסומנות באבנים וחסומות מפני הסחף של מי הנהר.

זהו מקום מושלם, כפר שקט, אנשים כפריים ונחמדים, יופי עוצר נשימה, נהר הזורם והעוצר נשימה ומלון מהמם שנמצא על הנהר. המלון הנו Home Stay של זוג הודים שמארח משפחות/זוגות לשהות רגועה ושלווה. המלון משלב גם שיעורי יוגה שחלקם נערכו במרפסת בחוץ שממוקמת ממש מעל הנהר וחלקם בתוך המלון.

שהינו בכפר 4 לילות שהיו לילות קסומים וכייפים במיוחד. אכלנו אוכל הודי שבישלו לנו לארוחת הבוקר והערב במלון, הצטרפנו לשיעורי יוגה (גם הילדים לחלקם) וזכינו להרגיש את המקום והייחודיות שבו.

העדפנו לבלות את רוב זמננו במלון, בבריכות הקטנות, בשיעורי היוגה ובהליכות קצרות בכפר. זוהי היתה מנוחה אמיתית וחופשה שהיינו יוצאים אליה בכל הזדמנות אחרת.

את הלילה האחרון בכפר הקדשנו לבילוי משותף (של כל בני המשפחה) עם משפחת אהרוני שאיתם טיילנו במשך חודש מאחר וביום למחרת נפרדו דרכינו. זו היתה פרידה לא פשוטה לאחר חודש שלם ומלא חוויות לכולנו.