בנקוק וקנצ'נבורי


לתאילנד הגענו כעצירת ביניים לפני לאוס ולמעט קניות להחלפת ביגוד ונעליים ששימשו אותנו ב- 7 החודשים האחרונים. תאילנד היתה גם יעד מאוד אטרקטיבי בעיני הילדים, ששמעו עליה מילדים אחרים שטיילו איתם. ואכן הצלחנו לנצל את חלק מהאטרקציות שהעיר מציעה ולהנות ממנה. 

ההגעה שלנו לתאילנד היתה בדיוק בזמן התפרצות הקורונה, כך שהיה קצת מפחיד להסתובב שם ולהרגיש את הפניקה מצד התושבים והתיירים. הקפדנו לשים משיכות, לשטוף ידיים בכל הזדמנות ולהתרחק מההמון. 

בנקוק היתה הפוגה קצרה מהתנאים הכפריים והמזרחיים האוטנטיים, נשמנו קצת מערביות והרגשנו את החיים בארץ, אני לא ממש התגעגעתי, רק קצת לבגדים שנראים עלי קצת יותר נורמלי מהסחבות שמציעים בהודו. 

אז עשינו קצת קניות, בילינו באטרקציות לילדים, עשיתי מסג' כמעט כל יום, נפגשנו עם משפחה שהיינו איתם בהודו, אכלנו סושי וחווינו את אוכל הרחוב. 

אני הגעתי לתאילנד עם דעה נחרצת שהתאילנדים אינם נחמדים וחמים ואחרי הודו קשה להרגיש שם מעט מההרגשת הטובה, החמימה והחברית שההודים מעניקים. ובפעם השלישית בתאילנד, לא טעיתי. כבר ביום הראשון התחלתי להתגעגע להודו, לריחות, לאנשים, לאווירה, לאוכל, לפשטות ולהרגשה שהכל טוב וכולם מחייכים.
כששאלתי את הילדים אם הם מתגעגעים להודו הם ענו בחיוב (אני לא רמזתי ולא כיוונתי לכלום).

אחרי 4 ימים בבנקוק נסענו לקנצ'נבורי והגענו להום סטיי של זוג מקסימים (שהם ריככו קצת את האנטגוניזם כלפי התאילנדים). הם דאגו לנו לכל דבר שהיינו צריכים, מקניות בסופר, הסעות, מקומות בילוי וכו'. ישנו באחד מהבתים בשטח שלהם, בית גדול עם 2 חדרי שינה, סלון, מטבח 2 מרפסות, גדולות ואפילו מקלחת מחוץ לבית. בית מעוצב לטעמי ונתן לנו הרגשה של בית, שגרה ומנוחה למשך 5 ימים. 

בימים בקנצ'נבורי בעיקר נחנו, נהננו האחד מהשני ובילינו בסביבה, בשוק, בגשר הקוואי, ובשבעת המפלים. 

סה"כ תאילנד היתה כיפית ומספקת, לא הייתי עושה שם חופשה משפחתית או את חגיגות הבר/בת מצווה, יש יעדים הרבה יותר נהדרים ממנה. 

מתאילנד נוסעים ללאוס, חזרה לטייל, למעברים רבים ולחוויות אחרות.