אמריצר 29.9.2019


בסמוך לגבול עם פקיסטן נמצאת העיר אמריצר, העיר הגדולה ביותר במדינת פונג`אב, שפירושה בהודית "בריכת משקה האלמוות". אמריצר מפורסמת בעיקר בזכות מקדש הזהב הקדוש לסיקים.

לאמריצר הגענו לאחר 5 שעות נסיעה מדרמסלה. נסענו ישירות לטקס החלפת משמרות שבגבול פקיסטן.

טקס החלפת המשמרות הוא טקס צבאי, צבעוני ומעניין המתקיים כל יום לקראת השקיעה במעבר הגבול וואגה שעד שנת 1999 היה הכביש היחיד למעבר בין הודו לפקיסטן.

בכל יום לקראת השקיעה נאספים אנשים רבים ליד המעבר ונעמדים משני צדדיו בעוד חיילים הודים וחיילים פקיסטנים מבצעים תרגלי סדר בדיוק מופתי ובצורה מקבילה בשני הצדדים. החל משנת 2009 הטקס הפך לאטרקציה רישמית לתיירים.

למרות החום הנוראי והלחום שהותירה אותנו רטובים לגמרי, הצפיה בטקס השכיחה מאיתנו את המצב הפיזי שלנו. אני הרגשתי בתוך סרט מלחמה עתיק שבו 2 מחנות שבצורה הכי אוטנטית מתחרות אחת בשניה ומראות את חוזקיהן.

בטקס (בצד ההודי) ישנו סדר ישיבה שמקפידים מאוד עליו ועל כולם לשבת כדי לא להסתיר לשני. בטקס שירים רבים, חלק מהקהל יורדים לשביל כדי לרקוד ולהיות חלק מהחגיגה, ואנשי הצבא שהולכים לקראת השער המפריד בין 2 המחנות ומבצעים תרגילים שנראים מהונדסים לגמרי.

שעתיים של חוויה עוצמתית שלא נראית בשום מקום אחר, כסרט צבאי אמיתי.

לאחר הטקס חזרנו לרכב ונסענו למלון השוכן מטרים ספורים ממקדש הזהב. שמנו את חפצינו במלון ויצאנו למקדש.

למרות הערב החום היה עדיין כבד, והעייפות מהיום כבר התחילה להשפיע. עם זאת ההליכה למקדש הזהב והמקדש עצמו היו מרהיבים במיוחד.

מקדש הזהב הוא המרכז התרבותי והרוחני של דת הסיקים. מקדש הזהב הוא לא רק הקדוש ביותר לבני הדת הסיקית, אלא גם אחד האתרים המפורסמים בהודו ואולי בעולם כולו. יופיו של המקדש מתבטא בשילוב שבין מתכת מוזהבת, מים ועושר של עיטורים. מדובר במרכז פועם וחי הפתוח מארבע לפנות בוקר עד 11 בלילה. בעיצובו האדריכלי של המבנה ניכרות השפעות הינדיות ומוסלמיות. הכיפה, שעל פי הטענה מצופה ב- 750 ק"ג זהב טהור, מסמלת את פרח הלוטוס. הפרח הענוג מסמל את טוהרה של הדת גם בהינדואיזם ובבודהיזם. מתחם מקדש הזהב באמריצר מורכב מכמה מקדשים מסביב לאגם מלאכותי. במרכז האגם מקדש ובו כתבי הקודש. בצד המערבי יש חדר אוכל ענק המאכיל חינם את המוני המאמינים ובצד הצפוני אשרמים לשינה – ללא תשלום.

בכניסה למקדש יש להתכסות בכיסוי ראש ולהכנס בבגדים שמכסים את הרגליים ורוב הידיים. ברחבת הכניסה אנשים רבים מכסים את הקירות בפרחים כתומים ואדומים רבים המציירים עיטור הודי סמלי.

לאחר רחבת הכניסה מגיעים לאזור של המקדש ואז נגלה לעינינו מקדש הזהב, מחזה מרהיב ועוצר נשימה. מקדש שכולו זהב (אמיתי!). אלפי פרחים שמכסים קירות ואת המעבר למקדש, אלפי הודים שישנים על רצפת המקדש והרחבה מסביב, אנשי המקדש שדואגים שהראשים יהיו מכוסים ושכולם ישמרו על חוקי המקדש, ואווירת הקודש ששרויה במקום. למרות שנדחסנו פנימה למקדש לא ויתרנו, נכנסנו פנימה וחווינו את חווית הקודש שההודים כל כך כמהים לה. איזה מחזה מדהים!

ב- 12 בלילה היינו בדרכינו למלון אחרי יום עמוס חוויות ועוצמתי במיוחד, לכמה שעות שינה לפני נסיעה ארוכה לרישיקש.