4 חודשים לפני


אנחנו 4 חודשים לפני ואני מתחילה לתעד את המסע. מבחינתי המסע התחיל כשהכרטיסים נרכשו והתחלנו לספר ולדבר על ההרפתקה הצפויה. הפרפרים בבטן מתחילים להציף אותנו והם מהולים בהתרגשות רבה וחששות עד אין סוף.

הילדים כבר יודעים, התאומים מבינים קצת והקטנטונת יודעת שיש מדינה בשם הודו.

בימים אלו אני עוזבת את עבודתי ומתחילה לנשום, לתכנן, להכין ולנצל כל רגע. 

מתעוררות אצלי מחשבות רבות, והן מלוות אותי ביום יום כשאני רואה את ההתנהלות שלנו עם הילדים, מה אני באמת רוצה בחיי, בחיי בן הזוג וילדינו. 

יש אנשים שחולמים על מרצדס, אחרים על וילה בעיר ויש כאלו שחיים כפי המצופה מהם. יכול להיות שהם מאושרים. אצלי החלום היה תמיד לטייל, לצאת מהבית ולחוות חוויות חדשות, ליהנות מהרפתקאות, לחפש, לגעת ולחוות. 

אני כל כך רוצה שהילדים שלי יחוו דברים חדשים, עולמות חדשים, יראו מהי אותנטיות, מה הכוונה להיות ילד מאושר כשאין לך הרבה מהחומר, ללמוד תרבויות, פלאי הטבע, לחוות שכרון חושים, צבעים, ריחות ומקומות רחוקים באמת. 

מסכמת לי רשימה של דברים שהייתי רוצה שיקרו בשנה הזאת ומצפה להם:

  1. להעריך יותר את מושג "הזמן"
  2. להיות יותר סבלנים, להירגע ולתת לעצמנו לשבת ולא לעשות כלום. נראה לי שאכין טבלה שמראה בכל חודש, החל מהחודש הראשון למסע, את זמן סבלנות הילדים להגעתו של האוכל 
  3. להיות יותר סובלנים כלפינו וכלפי סביבתנו, להכיל ולקבל את השונה
  4. שלבינו יתמלא ברגישות
  5. שהילדים יקבלו ערכים של פשטות, צניעות וכבוד
  6. שנחזק את התקשורת הבין אישית בין כל אחד מבני המשפחה
  7. לדעת לעצור שניה לפני ולחשוב
  8. שילדיי יגידו תודה על האוכל שהם אוכלים, על המתנה שקיבלו, על המילה החמה, ושיבינו שזה לא מובן מאליו
  9. שנדע להעצים את עצמנו ואת ילדינו
  10. שנבין אילו חיים אנו באמת רוצים לחיות - עבודה, סביבה, אורח חיים
  11. שנאהב את עצמנו בזכות מי שאנחנו
  12. שנתבונן פנימה אל הנפש ונקשיב לעצמנו
  13. שלא נכבה את הסקרנות שבנו ואצל ילדינו, אלא נעצים אותה
  14. שנהיה חברים טובים האחד של השני ונאהב
  15. שלא נחשוש להעז כי "אומץ הוא הקסם שהופך חלומות למציאות"

והנה זה מתחיל....

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.